למה החימום החיצוני שלכם נהרס כל הזמן (ואיך תיקנו את זה)
לחימומים חיצוניים יש חיים קשים. הרכיבים האינפרא-אדומים שבהם מגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד, והם נמצאים במרחק קטן מאוד מהחוטים שמזינים אותם. זו סיבה מצוינת לכשלים.
אם החומר שמאטם את החוטים נפגע, מים יכולים לחדור פנימה, וזה יגרום לקצר חשמלי. אבל הבעיה האמיתית היא שאם החומר שמשמש לאטימה הוא זול, החום שנוצר על ידי הרכיבים האינפרא-אדומים יגרום להרס החומר המאטם.
נקודת השבירה
רוב החימומים שנמצאים בשוק משתמשים בסיליקון רגיל או בדבקים באיכות נמוכה באזור החיבור בין החוטים לרכיבים האינפרא-אדומים. חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בתנאי החימום והקירור התמידיים של הרכיבים האינפרא-אדומים.
עם הזמן, החומר המאטם נהיה פגמי ושביר. ראינו זאת קורה אלף פעמים. כשנוצרת סדק קטן, גשם ולחות יכולים לחדור פנימה. זה יוצר מסלול לזרימת חשמל במקומות לא נכונים, ופתאום יש לנו בעיות עם החימום.
הדרך הנכונה לעשות זאת
החלטנו שלא להסתמך על ההשערות. במקום פשוט להדביק את החוטים יחד, אנו משתמשים בתהליך מרובה שלבים.
אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה לחום, ובחומרי אפוקסי מיוחדים שנשארים גמישים גם בטמפרטורות של 250°C. בנוסף, אנו מוסיפים אטימה באמצעות לחץ וכן שכבת הגנה שנכווצת עם החום. זו ברירה פיזית – אנו לא סומכים רק על הדבק, אלא גם על האטימה המכנית.
הערה חשובה לגבי ההתקנה
יש כאן ויתור – מכיוון שהאטימה חזקה כל כך, החוטים נהיים קצת קשיחים יותר. אי אפשר פשוט לכופף את החוטים לזווית חדה, כמו בחוטים זולים – זה עלול לגרום להרס האטימה. כשמחברים את החוטים, יש להשאיר מעט מרווח, כדי שלא יהיה לחץ על האטימה.
בסופו של דבר, זה החיבור שמונע מהחימום להפסיק לעבוד. אם האטימה לא תהיה טובה, שום דבר אחר שעושים עם החימום לא יעזור.